הרפורמה החדשה של פשיטת רגל בישראל באה בצורה משמעותית לטובת החייבים, אך במקביל שמה לה למטרה שהנושים יראו את מירב החוב כלפיהם משולם. יש ברפורמה עניין לטפל גם בחלק של חדלות פירעון של החייב ומצד שני להבטיח שיקום כלכלי שלו ואפשרות שיחזור בהקדם לחיים נטולי חובות.
בישראל שרר כאוס רציני לאורך עשרות שנים בכל הקשור לצבירת חובות של אדם פרטי בתום לב והחזר החוב הזה לנושים שלו. מצב זה השתנה לפני מספר שנים באמצעות הרפורמה שנערכה בעניין ושינוי ההגדרות של פשיטת רגל של אדם פרטי בישראל להליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מה היה לפני הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל?
לפני הרפורמה היה נהוג שנושים היו פונים למשרדי הוצאה לפועל כדי שזה יפעל את כל האמצעים שלו מול חייב. האמצעים הללו כללו עיקולים, שעבודים והגבלות שונות שהיו חלות על החייב ומקשום עליו את החיים.
מצב שני היה נקבע סכום החזר חודשי שהחייב ישלם לנושים שלו מדי חודש עד סגירת החוב שלו כלפיהם. במהלך התהליך היו יכולים להמשיך להצטבר נגדו חובות חדשים וגם הריביות הגבוהות על החובות הקיימים היו גורמים לכך שחייב של עשרות אלפי שקלים היה מחזיר כמה מאות שקלים בלבד מדי חודש, אך תמיד היה נותר חייב ואפילו החובות שלו היו הולכים וגדלים. מעגל בלי סוף.
מה קובעת הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל?
הרפורמה החדשה בפשיטת רגל קובעת שיש להפריד בין מצב חדלות פירעון של החייב כלפי הנושים שלו מצד אחד, ובין מתן אפשרות לחייב להחזיר לפחות חלק נכבד מהחובות שלו לנושים מצד שני, ולהשתקם כלכלית במקביל לכך.
התהליך במסגרת הרפורמה החדשה מורכב מכמה שלבים:
- בקשה לפתיחת תהליך חדלות פירעון – הבקשה תביא נימוקים למצבו של החייב והיכולות הכלכליות שלו להחזר החובות (או היעדר יכולות…). בית המשפט יחליט אם לאשר את הבקשה או לא.
- מינוי נאמן לתהליך – במידה והוחלט לפתוח בתהליך, ימונה מטעם בית המשפט נאמן שיבדוק את מצבו של החייב, כולל נכסים שונים שאולי יש בבעלותו בארץ או בחו"ל והיכולות שלו להחזר החובות לנושים. עד שיובא סיכום של מצב זה לבית המשפט, יוחלק על תקציב מחייה עבור החייב ומשפחתו. במקביל ייעצרו כל ההליכים של הנושים מול החייב (הוצאה לפועל וכו') אך החייב יהיה תחת מגבלות שונות כמו התנהלות ללא אשראי או צ'קים, איסור יציאה לחו"ל ועוד.
- הסדר חוב – לאחר שיש את כל המידע בידיו של הנאמן הוא ימליץ לבית המשפט על פריסת חוב של החייב לנושים שלו, בהסכמה שלהם או ללא הסכמתם, לרוב בפריסה של עד 36 תשלומים שיוכל לעמוד בהם ובמקביל להשאיר מספיק תקציב עבורו כדי לחיות בכבוד לאורך התהליך.
- צו הפטר – במידה והחייב עמד בתשלומים שנפסקו לו והחזיר חלק נכבד מהחובות שלו, יוכל לבקש צו הפטר חוב שיסיים את התהליך ויאפשר לו לצאת לחיים חדשים ללא חובות או מינוס בבנק. בתקווה שהשתקם כלכלית ולא ייקלע שוב לחובות חדשים.
הרפורמה מאפשרת סיום מצב של חובות בין חייב בתום לב והנושים שלו, אך כל מקרה שונה המאחר ויש לקבל יעוץ וליווי משפטי של עורך דין חדלות פירעון (פשיטת רגל) לפני כל החלטה שתקבלו. יש להבין את ההשלכות של בחירה במסלול פשיטת רגל שכזה על כל הנוגעים בדבר.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד יעל דינר – עורכת דין פשיטת רגל בחיפה אשר מעניקה ליווי, ייצוג והגנה לחייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או בביצוע הסדרי חוב מורכבים.